רשלנות רפואית
רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת זהירות סבירה, תוך גרימת נזק למטופל, שלא היה נגרם אילו הטיפול היה מבוצע כמקובל.
באופן כללי, כאשר ניתן להוכיח במסגרת ניהול תביעה משפטית כי התנהגות הנתבע מהווה רשלנות, נוצרת זכות לקבלת פיצויים בגין הנזק שנגרם לתובע עקב הרשלנות. הרשלנות במובן זה הינה מושג משפטי המתאר רמה מסוימת של אשמה.
נושאים אשר בעניינם, בין היתר, מוגשות תביעות רשלנות רפואית הינם:
- ניתוח כושל
- אי אבחון מחלה
- אי אבחון פגמים בעובר
- טיפול רפואי שגוי
- טיפול תרופתי שגוי
- הפרת חובת סודיות רפואית
- רשלנות רפואית בהריון ובלידה
- איחור באבחון מחלה סופנית
- טיפולי הסרת משקפיים
- רשלנות רופא משפחה
דיני הנזיקין, ובתוכם עוולת הרשלנות, מאפשרים פיצוי גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה לפגוע. הבחנה זו משמעותית בנוגע לתחום הרפואה כיוון שבאופן עקרוני מטרת הרופא הינה לסייע ולא להזיק למטופל. עם זאת, אם תימצא רשלנות, יינתן פיצוי גם בהיעדר כוונה לפגוע. כלומר, ישנה ביקורת שיפוטית גם על רופאים. הסיבה לכך היא שהחברה רואה בפעילות רשלנית פעילות אשר בוצעה על פי סטנדרטים לקויים, ולכן תיחשב כפעילות שיש בה אשמה חברתית גם אם המטרה הייתה חיובית.
הדיון בשאלת הרשלנות מבוסס בעיקרו על השאלה האם המטפל אחראי לנזק שנגרם למטופל, בגין מעשה או מחדל בעת טיפול רפואי שאינו עומד בסטנדרטים של טיפול רפואי סביר (טיפול אותו היה מעניק כל רופא סביר).
סעיפים 35 ו – 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) מגדירים את המושג רשלנות בדיני הנזיקין. פיצויים בעוון רשלנות רפואית יפסקו לנפגע, כאמור, רק במקרים בהם עורך דינו הצליח להוכיח את התקיימותם של התנאים שנקבעו בסעיפים הנ”ל.
רוצה להעריך את סיכויי התביעה ללא עלות?
ישנם מקרים מועטים של זכות תביעה אוטומטית המקנה זכות פיצוי ללא הוכחה של אשמה. מקרים אלו ניתנים בהקשר הרפואי למי שנפגע כתוצאה מחיסון (חוק ביטוח נפגעי חיסון, תש”ן-1989), מעירוי דם (חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ”ג-1992) או מטיפול במחלת הגזזת (חוק לפיצוי נפגעי הגזזת, התשנ”ז-1994).
כאמור, תביעות בגין טיפול רפואי רשלני הינן מורכבות ומצריכות יעוץ מקצועי של עורכי דין בעל ידע וניסיון עשיר בתחום זה. יעוץ מקצועי יאפשר הערכה נכונה של סיכויי תביעתכם וימנע מכם הוצאות כספיות מיותרות, סבל ובזבוז זמן יקר.
ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית עד 7 שנים מיום האירוע הרשלני ובמקרה של קטין, 7 שנים מאז מלאו לו 18 שנים. זאת אומרת שאם ארעה פגיעה במהלך לידה, ניתן להגיש תביעה עד שימלאו לנפגע 25 שנים. יחד עם זאת, מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי בהקדם האפשרי ולהימנע מביצוע כל פעולה בעניין שלא בעצתו של עו”ד.
יצוין כי יכולתנו כבר בפגישה הראשונה לעיין בחומר הרפואי ולהעריך את סיכויי התביעה מבלי להיוועץ במומחה רפואי חיצוני, ומבלי להידרש להוצאות כספיות בטרם הוערכו סיכויי התביעה, הינה יתרון יחסי על כלל עורכי הדין העוסקים בתחום נזקי הגוף אשר הינם בדרך כלל אך בעלי השכלה משפטית והבנה רפואית בסיסית.